רקע תיאורטי, סקירת ספרות וביבליוגרפיה

רקע תיאורטי
מאמר ראשון
מתוך YNET
ד"ר איתי גל
פורסם:  09.04.15
הכתבה עוסקת במחקר שנערך באוניברסיטת יוסטון שבארה"ב שבה נמצא שמידת
המעורבות של ילדים ובני נוער באתרים חברתיים כמו פייסבוק, יכולה לגרום לדיכאון
אצל ילדים שמראש חווים הערכה עצמית נמוכה. מספר החברים, כמות הסטטוסים והלייקים,
מגוון התמונות והאלבומים יכולים להעצים את תחושת הבדידות החברתית, תוך שהם נוטים
להשוואה בלתי פוסקת עם בני גילם. ילדים ובני נוער בעלי הערכה עצמית נמוכה עלולים
להתייאש ולחשוב שהחיים שלהם לא נוצצים ולא מזהירים, לעומת חיים של אחרים.
המאמר קשור לדילמה שלי מכיוון שהדילמה עוסקת בהשוואה בין היתרונות של המדיה ה
חברתית לבין החסרונות של המדיה החברתית, והמאמר הנ"ל מציג את אחד החסרונות שיש
בשימוש במדיה החברתית. המאמר נותן לי מידע על אחד הצדדים בדילמה שבה אני עוסקת,
מידע שבעזרתו אוכל לחקור את הדילמה בצורה מעמיקה יותר ומפורטת יותר. בנוסף לכך,
המאמר הזה מחזק את ההשערה שלי לפיה המדיה החברתית יוצרת יותר אפקט
שלילי מחיובי, מכיוון שהוא מציג טיעון חזק נגד פייסבוק שהיא אחת מהרשתות החברתיות
הגדולות ביותר שיש.


מאמר שני
פורסם בתאריך:  09/02/2015

המאמר עוסק בהיתרונות שיש בשימוש באתרים חברתיים ברשת לדוגמא,

עוזר לצעירים לפתח את הכישורים הדרושים להם, על מנת להצליח בעולם המקצועי בגיל
מוקדם יותר, ללא קשר לרקע הסוציולוגי שלהם. בני נוער מפתחים גישה חיובית כלפי
טכנולוגיה ומחשבים, לומדים מיומנות של עריכת תוכן, עיצוב אתרים, שיתוף עבודות,
יצירות, קטעי וידאו ומוסיקה. המגבלה של התווים ומנועי החיפוש, מסייעת להם לפתח
מיומנות של עריכה לשונית, חידוד, תמצות והדגשת העיקר.
המאמר קשור לדילמה שלי מכיוון שהוא מציג יתרונות של המדיה החברתית.
הדילמה שלי עוסקת בהשוואה בין היתרונות של המדיה החברתית לחסרונות
שלה, ועל כן המאמר הנ"ל משמש אותי להשוואה הזו ולהעמקה בדילמה שלי.
בנוסף לכך, המאמר נוגד את ההשערה שלי לפיה למדיה החברתית יש יותר
אפקט שלילי מחיובי, והוא ישמש אותי כדי לבדוק את ההשערה שלי ולנגח
אותה מול התאוריה ההפוכה אותה הוא מציג.






מאמר שלישי
כתבה: אתי וייסבלאי
תאריך:י"ט באייר תשע"א 2011 במאי 23
רשתות חברתיות מקנות לילדים ובני נוער יתרונות עצומים.
הן מאפשרות לילדים ולבני נוער להתקשר באופנים הדומים להתנסויות
בעולם הלא-וירטואלי ויוצרות הזדמנויות חברתיות העולות במידה רבה
על אלו שאפשר להשיג באמצעים מסורתיים.
אתרי מדיה חברתית מבוססים כמעט לחלוטין על אינטראקציה עם עמיתים ומכרים,
כמו גם על שיתוף חוויות אישיות. בדרכים רבות, האינטראקציה הדיגטלית היא הרחבה
ושדרוג של מערכות יחסים קודמות. כמו-כן, המדיה החברתית מספקת
הזדמנות להתחבר עם אנשים בעלי דעות דומות, ממקומות שונים בארץ ובעולם, שלולא
הפלטפורמה המקוונת, בני הנוער לא היו מכירים. היא מסייעת להם לשמור
על קשר עם אנשים רחוקים, להרחיב את מעגל החברים ולהתוודע לסוגים
שונים של מערכות יחסים חברתיות. הן מעודדות את החברים בהן ליצור תכנים,
ולא רק לצרוך אותם.  
הן הופכות את השימוש באינטרנט מפעולה שעושה אדם יחיד לפעולה חברתית.
הן משמשות במה לביטוי עצמי, להתפתחות ולהגדרה של זהות וחשיפה
לקהל מגיבים רחב.  הן מאפשרות התנסויות מגוונות והיכרויות חדשות,
אגב התבססות על עמדותיהם, העדפותיהם של חברי הרשת וקשריהם המשותפים.
הן מאפשרות לדון בנושאים שיש קושי להעלות אותם בשיחה פנים-אל-פנים.
המאמר קשור לדילמה שלי מכיוון שהוא מציג צד חיובי של המדיה החברתית
הוא מפרט על ההזדמנויות החברתיות העולות מהשימוש במדיה החברתית
ומדגיש את העובדה שהמדיה מגבירה ומחזקת את הפעילות החברתית של
המשתמשים בה,לדוגמא, הרשתות החברתיות, מאפשרת לבני נוער לשתף
חוויות אישיות, מעודדות את החברים בהן ליצור תכנים, ולא רק לצרוך אותם,
הן הופכות את השימוש באינטרנט מפעולה שעושה אדם יחיד לפעולה חברתית,
הן משמשות במה לביטוי עצמי להתפתחות ולהגדרה של זהות וחשיפה לקהל
מגיבים רחב.וכך למעשה המאמר תורם לחיזוק הצד שבעד המדיה החברתית ומספק
תשובה נגדית להשערה שלי ולמאמרים שמביאים טיעונים נגד המדיה החברתית.


מאמר רביעי
אס.אמ. סקס
נכתב על ידי: המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה
בשיתוף קבוצת יפעת וקנטאר מדיה מחקרי T
בתאריך:16.5.15
שליחת תמונות, הודעות ומסרים בעלי קונוטציה מינית היא מגמה
הולכת וגוברת בקרב בני נוער ברחבי העולם, והיא רוויית השלכות בלתי נמנעות.
המגמה נסקה בעקבות השימוש הגובר באמצעי תקשורת דיגיטליים והגבירה את
הרישומים הפליליים על עבירות מין. בני נוער רבים פשוט לא מבינים את ההשלכות
הכרוכות בשליחת תמונות מפורשות של עצמם לתוך המרחב הדיגיטלי. בחיפוש
אחר ריגושים, ובהתנהגות אימפולסיבית ותמימה למדיי, הם מגדילים לעצמם את הסכנה.
המאמר הזה קשור לדילמה שלי מכיוון שהוא מציג טיעון חזק ביותר נגד המדיה החברתית.
הדילמה שלי עוסקת בהשוואה בין היתרונות של המדיה לחסרונות שלה, והמאמר
הזה נותן לי מידע חשוב מאוד בקשר לחסרונות המדיה החברתית, חסרונות כגון
שליחת תמונות והודעות בעלי קונוטציה מינית שלטענת המאמר גורמים להגברת
הרישומים הפליליים על עבירות מין, וחוסר הבנה של בני נוער בעיקר את ההשלכות
השליליות של שליחת מסרים בעלי קונוטציה מינית במדיה החברתית. המאמר מבסס
בצורה מעולה את ההשערה שלי לפיה המדיה החברתית יוצרת יותר אפקט שלילי
מחיובי והמאמר מציג נימוקים חזקים ועוצמתיים שישמשו כבסיס לצד השלילי של
המדידה החברתית
מאמר חמישי
אמצעי ביטוי:
ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט
כתבה: אתי וייסבלאי
תאריך:י"ט באייר תשע"א 2011 במאי 23
אינטראקציה באמצעות מדיה חברתית היא אמצעי ביטוי מצוין עבור בני נוער.
הם יכולים לחוות דעה, לשתף אותה עם בני גילם ולתקשר בצורה פתוחה וגלויה
עם אחרים ששותפים לדעותיהם. פתיחות זו, עוזרת לעצב את אישיותם ומסייעת
להם לקבל מושג טוב יותר על עצמם. לא רק שהם מעורבים יותר בנעשה ובמתרחש,
אלא שהם גם מגלים טעמים חדשים ומאמצים לעצמם השקפת מבט כוללת.
מאמר זה קשור לדילמה שלי מכיוון שהוא מציג השפעה חיובית שיש למדיה
החברתית, ובכך למעשה תורם להשוואה בין ההשפעות השליליות של המדיה
לחיוביות. המאמר מביא דרך הסתכלות מעניינת ביותר על המדיה החברתית
והוא מוסיף זוויות ראייה שונות והעמקה חשובה לדילמה ולדיון לדוגמא,
המדיה חברתית משמשת כאמצעי ביטוי מצוין עבור בני נוער בעזרת המדיה
החברתית הם יכולים לחוות דעה, לשתף אותה עם בני גילם ולתקשר בצורה
פתוחה וגלויה עם אחרים ששותפים לדעותיהם.




מאמר שישי-
בריונות:
כתב: אלי אשכנזי
בתאריך: 13 במאי 2015,

בכתבה מוצג מחקר חדש ומדאיג שמפרסמת מכללת כנרת מגלה כי כ-70% מהילדים בכיתות ג'-ט' חוו סוג מסוים של אלימות בבית הספר.
נגד אחד מעשרה תלמידים נפתחה קבוצת גנאי בפייסבוק או בווטסאפ. "הממדים של התופעה הולכים וגדלים מדי שנה"
בריונות היא תוצאה מובהקת של אמצעי המדיה החברתית והיא מקבלת
במה חופשית יותר באינטרנט. היא לא צריכה לבוא לידי ביטוי באלימות פיזית,
די שילד מתייסר, מוטרד, מובך או מושם למטרה דרך האינטרנט, על מנת להוות גורם
השפעה הרסני. בריונות באינטרנט קשורה לרמה גבוהה של התאבדויות ונשירות
מבית הספר. נכון להיום, הבריונים כבר לא מחכים מחוץ לשער בית הספר כדי לענות את
הקורבן שלהם, מספיק שהם ימתינו לו על ה-Wall של הפייסבוק
וישפילו אותו בצורה פומבית.
המאמר הזה מציג צד מטריד ביותר של המדיה החברתית, הצד של הבריונות ברשת.
כיום הבריונות ברשת מקבלת במה חופשית יותר באינטרנט. יש המון ילדים
שמטרידים, מביכים ומקללים ילדים אחרים בחופשיות רבה ולכן האינטרנט
יכול להוות גורם השפעה הרסני. כיום גם, לבריונות ברשת יש קשר רב
לרמה גבוהה של התאבדויות ונשירות מבית הספר.
ולכן המאמר משרת את הדילמה שלי בצורה יוצאת מן הכלל,שכן הוא מחזק את
אחד הצדדים בהשערה שלי - הצד שטוען שלמדיה החברתית אפקט שלילי
חזק יותר מחיובי, ועל כן המאמר ישמש אותי להשוואה בין הצדדים בדילמה,
להעמקת המחקר ולביסוס עובדתי של הצדדים בדילמה שלי. בנוסף לכך
המאמר תומך בהשערה שלי שאומרת שיש יותר שלילי מחיובי
ברשתות החברתיות וואת זה הוכיח  בעזרת דוגמאות רבות והסברים רבים.




מאמר שביעי-


כתב: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני.
תאריך:אוגוסט 2007
ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים,
אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו.
היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות,
בילדותם ו/או בבגרותם. שני מנגנונים פסיכולוגיים עיקריים מסבירים מדוע
היחשפות לתכנים אלימים מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים.
הראשון, דרך החיקוי וההזדהות; והשני, דרך הקהיית סף הרגישות.
המאמר מתמקד במקומם של יועצים חינוכיים בהתמודדות עם תופעה
מורכבת זו. במאמר מוצעים לבחינה שני תחומים בהם יועצים חינוכיים
יכולים לתרום לצמצום נזקי היחשפות התלמידים לתכנים אלימים באמצעי
התקשורת ובמשחקים השונים: התחום הראשון, הדרכה של הורים להתמודדות
נכונה עם ילדיהם בבית; התחום השני, הדרכה של מורים להתמודדות נכונה
עם תלמידיהם בכיתה. במאמר מוצעים רעיונות מעשיים ראשוניים לדרכי
התערבות של יועצים חינוכיים בשני תחומים אלה.
המאמר הזה קשור לדילמה שלי מכיוון שהוא מוסיף ומתאר השפעה שלילית
שיש למדיה החברתית כמו, שכיום בני הנוער חשופים יותר מאי פעם לתכנים
אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בטלוויזיה ובמשחקי מחשב. חשיפה זו מגבירה את
הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם.
ובכך למעשה מאמר זה עוזר לי לבסס ולהרחיב את הצד בדילמה
שלי שמדבר על ההשפעות השליליות של המדיה. בעזרת המאמר
אוכל להעמיק את השוואה בין ההשפעות החיוביות לשליליות.
מאמר שמיני-
מחסום שפה:
כתב\ה:אורי מאירוביץ
בתאריך:  3\12\2011
תומכי העברית הנורמטיבית נלחמים בהשפעות השונות המאיימות
להשחית את השפה העברית, שפת אבותינו. בעבר האשימו את הטלוויזיה,
את הלעז ואת שירי הפופ בכך שהם מכניסים אל לשוננו צורות התבטאות
שאינן נכונות ומקורן בשפות שונות, בסלנג או ברבדים נמוכים של העברית.
לא מזמן נוספה לחגיגה גם רשת האינטרנט, שעקב אופיה המגוון אחראית גם היא
ללא מעט שינויים בשפה, ולא תמיד לטובה.
רוב הבני נוער בוחרים לוותר על תקשורת בין-אישית בעד אינטראקציות מקוונות.
הם מעדיפים לשלוח הודעות SMS, לצייץ בטוויטר ולהתכתב בצ'אט.
בעיקבות כך השפה הדיגיטלית אימצה הרבה מאוד קיצורי דרך לשוניים, ובעיקבות
כך הם מפריעים לצעירים ללמוד תחביר נכון. קשה מאוד לשלוט על רמת השפה
והתוכן באינטרנט ובמדיה החברתית בפרט, ועל כן המשתמשים חשופים לטעויות
רבות שעשויות לשבש את לשונן ולפגוע ברמת הדיבור גם מחוץ למדיה החברתית עצמה.
המאמר הזה משמש בצורה מעניינת ביותר את הדילמה שלי. הוא מציג טיעון
מרענן ושונה משאר הטיעונים שהמאמרים האחרים מציגים המאמר מציג בעיה
שנוצרה בשפה העברית בעקבות החשיפה למדיה החברתית.
הוא מוסיף עוד עובדות והסברים לטענה שהמדיה החברתית יוצרת יותר אפקט שלילי וחיובי -
טענה שמייצגת צד אחד בדילמה שלי אותה אני חוקרת ואת ההשערה האישית שלי.
רוב בני הנוער מעדיפים לתקשר ברשתות החברתיות ולא בתקשורת בין אישית,
הם ממציאים קיצורי דרך שונים ברשתות החברתיות ( לדוגמא,היוש, ביוש, בצפר וכו..)
וטעויות אלה עשויות לשבש את לשונן ולפגוע ברמת הדיבור של בני הנוער גם מחוץ
למדיה החברתית עצמה.








מאמר תשיעי:
השפעה חברתית בעזרת האינטרנט (קמפין Me too)
מתוך: ויקיפדיה
תאריך: 6 בפברואר 2018
"Me Too" (באנגלית) או "גם אני" (בעברית) הוא האשטאג שהתפשט כתופעת
אינטרנט ברשתות חברתיות החל מחודש אוקטובר 2017. ביטוי זה בא להוקיע הטרדה
מינית ואלימות מינית והתפשט בעקבות חשיפת המקרים הרבים באינטרנט.
הפעילה הפמיניסטית טאראנה בורק השתמשה בביטוי לראשונה בשנת 2006
כדי לתאר מקרים של אלימות מינית. הביטוי הפך לנפוץ מאוד ב-2017: לאחר
התפוצצות פרשת הארווי ויינסטין ציטטה אותו השחקנית אליסה מילאנו, שעודדה
נשים נוספות להשתמש בו כדי לתאר מקרים שבהם חוו הטרדה מינית ותקיפה מינית,
ובכך להדגים עד כמה נפוצים מקרים אלה. מיליוני נשים וגברים, בהם גם מפורסמים רבים,
השתמשו בהאשטאג כדי לתאר מקרים כאלה.
מאמר זה מתקשר לי לדילמה משום שבזכות הרשתות החברתיות הקמפין הזה
הגיעה להשגים בילתי אפשריים, בזכות ההפצה המהירה, הזמינות והנגישות
שהרשתות החברתיות מקנות לנו מיליוני נשים ברחבי הגלובוס הצליחו להעלאת
את המודעות והשיח על הטרדות מיניות באמצעות התיוג #metoo ובאמצעות הרשתות החברתיות.
מאמר עשירי-
נרקיסיזם:
כתבה: נוגה פנאי
בתאריך: 25 באפריל, 2017
מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי בני נוער המבלים זמן רב באתרי המדיה החברתית,
נוטים לפתח דפוסי התנהגות נרקיסיסטיים. כך למשל, צעירים שמשתפים כל פרט בחייהם,
עוסקים בקידום ושיווק עצמי, על גבול האובססיבי. סימנים אלה של נרקיסיזם ברשת
החברתית כוללים עדכוני סטטוס קבועים, העלאת אלבומי תמונות בשפע, והגדלת
מספר החברים בקצב שיא.
המאמר הזה קשור לדילמה שלי מכיוון שהוא מציג שינוי לרעה בבני הנוער אשר
משתמשים במדיה החברתית, כלומר הוא תורם לביסוס הצד אשר מתנגד למדיה
ומציג את השפעותיה השליליות. המאמר מוסיף עובדות ומחקרים חשובים להשוואה
בין ההשפעות החיובית לבין ההשפעות השליליות של המדיה, והוא מוסיף
ומחזק את ההשערה שלי. המאמר מרחיב את הדילמה ומוסיף לה נפח.
סיכום מקורות המידע המתקשר לדילמה
במהלך החיפוש אחר מקורות המידע חשפתי מקורות אשר הציגו את החסרונות
והיתרונות שקימות במדיה החברתית.
הבאתי מקורות הקשורים גם ביתרונות שהרשתות החברתיות מקנות לנו כמו
בדילמה האישית שלי, אך גם הרחבתי אופקים וחיפשתי אחר מאמרים שעוסקים בחסרונות
שהרשתות החברתיות מקנות לנו.
ממקורות המידע הבנתי לעומק את הסיכונים הקיימים ברשתות החברתיות.
הבנתי והסקתי שהמעורבות של בני נוער באתרים חברתיים כמו פייסבוק,
יכולה לגרום לבעיות נפשיות אצל בני הנוער כמו במאמר מספר 1 המציג
את הפייסבוק כמקור לדיכאון אצל ילדים שמראש חווים הערכה עצמית נמוכה.
ילדים ובני נוער בעלי הערכה עצמית נמוכה עלולים להתייאש ולחשוב שהחיים
שלהם לא נוצצים ולא מזהירים, לעומת חיים של אחרים.
מצד שני, הבנתי כי לרשתות החברתיות יש השפעה רבה להצלחה של בני נוער
למימוש העצמי שלהם. למשל מאמר מספר 2 עוסק ביתרונות שיש בשימוש
באתרים חברתיים ברשת לדוגמא, עוזר לצעירים לפתח את הכישורים
הדרושים להם, על מנת להצליח בעולם המקצועי בגיל מוקדם יותר,
ללא קשר לרקע הסוציולוגי שלהם.
ממקורות אלו הסקתי, גם לגבי הדילמה שלי, שיש חסרונות רבים
לרשתות החברתיות אך יש יותר היתרונות מחסרונות וצריך פשוט
לדעת להשים לעצמינו גבולות כשאנחנו גולשים ברשתות החברתיות
ולהשתמש ביתרונות שיש למדיה החברתית להציע לנו ולא בחסרונות.
ביבליוגרפיה
גל א' (2015), דיכאון בפייסבוק ,Ynet
קרבאל נ' (2015), השפעת האינטרנט על ילדים ובני נוער, מרכז טל
וייסבלאי א' (2011), ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט, מרכז המחקר והמידע
וקנטאר י' (2015), עירום ברשת ומאבק בפורנוגרפיה, המכון לחקר מדיה חדשים,
חברה ופוליטיקה
ויסבלאי א' (2011), ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט - אמצעי ביטוי, מרכז המחקר
והמידע
ME TO, וקיפדיה (2017)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- רשומות (Atom)